This content requires Adobe Flash Player.

‫לפניך כל עיתוני החודש של בן דוד ז.‬ ‫פרסום והפקות בע"מ במהדורה דיגיטלית‬ ‫לצפיה הקלק על העיתון שברצונך לראות‬ ‫• טעינת העמודים נמשכת כחצי דקה‬ ‫• לדפדוף לחץ על הפינה התחתונה של העמוד‬ ‫קריאה נעימה‬ ‫ירחון לתעשייה‬ ‫פאק אנד גו -‬ ‫מו"ל: בן דוד ז. פרסום והפקות בע"מ תל חי 04 כפר סבא טלפון: 5192667-90 פקס: 5982667-90 ‪ bdpirsum@zahav.net.il‬מנוי שנתי 992 ש"ח + מע"מ גיליון 65 ינואר 9002‬ ‫‪www.metalplast.co.il‬‬ ‫ירחון לתעשייה‬ ‫למקבלי החלטות, למנכ"לים, ולמנהלים בנושאי אריזה, אחסון‬ ‫ומידוף, שינוע, שילוח, סימון, דפוס, מחשוב, ניהול, לוגיסטיקה ורכש‬ ‫מו"ל: בן דוד ז. פרסום והפקות בע"מ תל חי 04 כפר סבא טלפון: 5192667-90 פקס: 5982667-90 ‪ bdpirsum@zahav.net.il‬מנוי שנתי 992 ש"ח + מע"מ גיליון 94 ינואר 9002‬ ‫בנושאי: מכונות, ציוד היקפי, משאבות, מדחסים, מנועים, מכשור,‬ ‫הנדסה, חשמל לתעשייה, כלים, דבקים, מתכת, פלסטיק וחומרי גלם‬ ‫מו"ל: בן דוד ז. פרסום והפקות בע"מ תל חי 04 כפר סבא טלפון: 5192667-90 פקס: 5982667-90 ‪ bdpirsum@zahav.net.il‬מנוי שנתי 992 ש"ח + מע"מ גיליון 82 ינואר 9002‬ ‫הודעה חשובה לקוראים ולמפרסמים‬ ‫החל מספטמבר 8002 מתרחבת שוב‬ ‫תפוצת העיתון:‬ ‫מאות קבלני תשתיות, בנייה וחשמל בנוסף לאלפי‬ ‫מנכ"לים ומנהלי רכש בחברות טכנולוגיה, הייטק,‬ ‫אלקטרוניקה, חשמל, מכשור, פיקוד ובקרה יקבלו‬ ‫את העיתון ללא תשלום ויצטרפו לאלפי קוראינו‬ ‫הנאמנים בתעשייה‬ ‫היקף הנזקים לתעשייה בעוטף עזה מתקרב ל-002 מ' שקל‬ ‫%09 בממוצע. התמשכות המבצע עשויה‬ ‫להגדיל את מידת הנזק, שכן המפעלים‬ ‫עלולים לאבד לקוחות, לסבול מפגיעה‬ ‫במוניטין ויאלצו לפצות לקוחות בגין אי‬ ‫העמידה בזמנים. מה גם שמצבם של רוב‬ ‫המפעלים מלכתחילה היה קשה עקב‬ ‫המשבר הכלכלי.‬ ‫ערב המבצע פורסם כי שר הפנים, מאיר‬ ‫שטרית, החליט לסייע למפעלים בשדרות‬ ‫ועוטף עזה, ע“י חתימת צו המעניק הנחה‬ ‫של %05 בשיעור הארנונה לאותם מפעלים‬ ‫גם בשנת 9002.‬ ‫התאחדות התעשיינים ביותר מ-001 מיליוני‬ ‫שקלים. מתברר כי מרבית הנזק הישיר‬ ‫שנגרם בעטיו של המבצע, נובע מהפסד‬ ‫תוצר ישיר של אותם מפעלי תעשייה‬ ‫שמאז פרוץ המלחמה סובלים מהיעדרות‬ ‫עובדיהם. מנתונים שהצטברו בחדר המצב‬ ‫של ההתאחדות מאז תחילת המבצע עולה‬ ‫ששיעור ההתייצבות הממוצע של עובדים‬ ‫בגזרה הקרובה לרצועת עזה )בטווח של‬ ‫עד 01 ק“מ( עומד על %06-%04 ושיעור‬ ‫ההתייצבות במפעלים המרוחקים יותר‬ ‫)בטווח של 04-01 ק“מ( עומד על -%07‬ ‫הנזק הישיר והעקיף שנגרם לתעשייה‬ ‫במהלך עשרת הימים הראשונים של‬ ‫מבצע עופרת יצוקה, נאמד בלמעלה‬ ‫מ-001 מיליון שקל ונכון להחלטת הפסקת‬ ‫האש החד צדדית יתקרב ל-002 מיליון‬ ‫שקל. סקר שערכה התאחדות התעשיינים‬ ‫בקרב כ-0001 מפעלי תעשייה הנמצאים‬ ‫בטווח של 04 ק“מ מרצועת עזה, מגלה‬ ‫כי הנזק הישיר מוערך בכ-07 מיליון‬ ‫בטאון איגוד השפים הישראלי עמ' 34-63‬ ‫אחת מכל ארבע מסעדות‬ ‫בישראל עלולה להיסגר השנה‬ ‫סקירה חדשה שערכו כלכלני דן אנד ברדסטריט מגלה כי %82 מהמסעדות, בתי-הקפה‬ ‫והברים הפועלים בישראל נמצאים בסכנת סגירה מיידית פירוש הדבר, אחת מכל 4 מסעדות‬ ‫בארץ ניצבת על סף סגירה כמות המסעדות שנמצאת בסכנת סגירה מיידית עלתה בכ-%22‬ ‫לעומת תחילת השנה פדיון ענף המסעדות בארץ ירד השנה לפחות בכ-%02 – %03 לעומת‬ ‫השנה שעברה ירידה בשיעור דומה בפדיון המסעדות צפויה גם בשנה הבאה ראה עמוד 9‬ ‫הודעה חשובה לקוראים ולמפרסמים‬ ‫החל מספטמבר 8002 מתרחבת שוב‬ ‫תפוצת העיתון:‬ ‫מאות קבלני תשתיות, בנייה וחשמל בנוסף לאלפי‬ ‫מנכ"לים ומנהלי רכש בחברות טכנולוגיה, הייטק,‬ ‫אלקטרוניקה, חשמל, מכשור, פיקוד ובקרה יקבלו‬ ‫את העיתון ללא תשלום ויצטרפו לאלפי קוראינו‬ ‫הנאמנים בתעשייה‬ ‫אות סחר הוענק ל-81 חברות טורקיות הסוחרות בישראל‬ ‫האלקטרוניקה וההיי-טק. היבוא מטורקיה‬ ‫עלה ב-%03 באותה תקופה והסתכם‬ ‫בכ-5.1 מיליארד דולר. אברהמי מציין‬ ‫שטורקיה הפכה להיות שותפת הסחר‬ ‫השמינית של ישראל. בשנת 7002‬ ‫הסתכם מחזור הסחר ב-58.2 מיליארד‬ ‫דולר ובשנת 8002 יש ציפייה לעבור את‬ ‫מסגרת ה- 4 מיליארד דולר. מלבד סחר‬ ‫בילטראלי טורקיה הפכה להיות יעד‬ ‫להשקעות של חברות ישראליות עם סך‬ ‫השקעות של כחצי מיליארד דולר בשלוש‬ ‫השנים האחרונות.‬ ‫הנספחות המסחרית של משרד התמ“ת‬ ‫באיסטנבול ערכה בחודש שעבר את טקס‬ ‫אות הסחר בו העניקה אות סחר ל-81‬ ‫חברות טורקיות הסוחרות ומשקיעות‬ ‫בישראל – כך מסר דורון אברהמי, הנספח‬ ‫המסחרי של התמ“ת באיסטנבול.‬ ‫האירוע נערך באיסטנבול בהשתתפות‬ ‫דוד ארצי- יו“ר מכון היצוא, גבי לוי השגריר‬ ‫הישראלי באנקרה ומכובדים אחרים.‬ ‫בין החברות התורכיות אשר מייצגות‬ ‫חברות ישראליות וקיבלו תעודות הוקרה‬ ‫היו: טבע, חוגלה/מפעלי נייר אמריקאיים,‬ ‫כרמל אוליפינים, הזרע גנטיקס, ליפמן/‬ ‫וריפו, אורפק, עורב מע‘ אזעקה, נטפים,‬ ‫תוסף, ישקר, גדיב, רותם אמפרט, אלביט,‬ ‫נילית ו-‪ .GE HEALTHCRE‬בנוסף‬ ‫קיבלו שתי חברות טורקיות פרסים על‬ ‫השקעות שביצעו בישראל: קבוצת זורלו‬ ‫‪ Zorlu‬וקבוצת קוטש ‪.KUTAS‬‬ ‫יצויין כי בתשעת החודשים הראשונים‬ ‫של שנת 8002 נרשמה עלייה של %64‬ ‫בייצוא הישראלי לתורכיה והוא הסתכם‬ ‫ב-2.1 מיליארד דולר, לעומת 728 מיליון‬ ‫דולר בתקופה המקבילה אשתקד.‬ ‫עיקרי הגידול נרשמו ביצוא כימיקלים‬ ‫מוסף קבוע לתברואה והגיינה עמ' 15-64‬ ‫ו-‬ ‫עיתוני העתיד של התעשייה בישראל‬ ‫ראיון בלעדי עם שף סטפן‬ ‫מקרב הסכינים - ראה עמוד 01‬ ‫ו-‬ ‫עיתוני העתיד של התעשייה בישראל‬ ‫ראה עמודים: 02-1‬ ‫ראה עמודים: 04-12‬ ‫מפעלים ביישובי עוטף עזה בעלי מרחב מוגן הורשו לעבוד‬ ‫עובדים בהתאם לגודל של שטחי המיגון‬ ‫המאושרים. במפעלים ועסקים שנמצאים‬ ‫בטווח העולה על 5.4 ק“מ אבל עדיין‬ ‫בטווח ה-04 ק“מ מרצועת עזה, וקיים‬ ‫בהם מרחב מוגן תקני לכל העובדים,‬ ‫מותרת העבודה.‬ ‫במקומות העבודה בהם אין מרחב‬ ‫מוגן תקני, הותרה העבודה מתחת ל-2‬ ‫תקרות בטון, או במידה וניתן להגיע‬ ‫למקום בו קיימות 2 תקרות בטון כאמור‬ ‫בתוך 03 שניות.‬ ‫אזורים מוגנים בשטחם.‬ ‫בעקבות זאת, התרוקנו אזורי התעשייה‬ ‫בטווח הרקטות, שבהם נמצאים כ־052‬ ‫מפעלים.‬ ‫בעלי המפעלים החליטו למחות‬ ‫על ההוראה באמצעות התאחדות‬ ‫התעשיינים.‬ ‫בעקבות פניית ההתאחדות, נעתר‬ ‫פיקוד העורף ואיפשר למפעלים שיש‬ ‫להם שטחי מיגון מאושרים ע“י פיקוד‬ ‫העורף, לפתוח את המפעל ולהביא‬ ‫פיקוד העורף הותיר גם למפעלים‬ ‫המצויים באזור שדרות ועוטף עזה,‬ ‫לעבוד בתנאי שברשותם מרחב מוגן.‬ ‫עם פרוץ מבצע עופרת יצוקה, הורה‬ ‫פיקוד העורף שלא לפתוח מפעלים ובתי‬ ‫מלאכה בטווח של עד 5.4 ק“מ מן הגבול‬ ‫עם רצועת עזה, למעט מפעלים חיוניים‬ ‫בודדים כמו מפעלי מזון. בטווח שעולה‬ ‫על 5.4 ק“מ, הכולל בין היתר את אזורי‬ ‫התעשייה באשקלון ובנתיבות, רשאים היו‬ ‫המפעלים לעבוד כרגיל כל זמן שקיימים‬ ‫שקל ועוד סכום דומה של נזק עקיף בגין‬ ‫הלחימה בדרום.‬ ‫ראוי לציין שסכום זה אינו כולל את‬ ‫הנזקים העקיפים והישירים שנגרמו‬ ‫למפעלי התעשייה באזור עוטף עזה בגין‬ ‫המצב הבטחוני הרעוע בשנים האחרונות,‬ ‫ואשר נאמדו עם סיום תקופה הרגיעה בין‬ ‫ישראל לחמאס בחודש שעבר, ע“פ נתוני‬ ‫בקטגוריות מחקר שערכה חברת סטור נקסט מעלה כי ניכרת‬ ‫האטה בצמיחה למול התקופה שלפני פרוץ המשבר הכלכלי‬ ‫עליות מחירים שחלו בשנת 8002 הינם הבסיס להמשך‬ ‫הצמיחה במכר הכספי למול שנת 7002 ההאטה בצמיחה‬ ‫באה לידי ביטוי גם ברמה הכספית וגם ברמה הכמותית‬ ‫ניכרת החלשות במעבר למוצרים יקרים )פרימיום( בקטגוריה‬ ‫ואף מעבר לקניית המוצרים הזולים בקטגוריה ראה עמוד 8‬ ‫הצרכן עובר ממוצרי ’פרימיום‘‬ ‫למוצרים זולים יותר‬ ‫מדד הסיכון המשולב של ‪ BdiCoface‬מגלה, כי בנובמבר חלה‬ ‫החמרה במדד הסיכון העסקי של המשק הישראלים מבלים‬ ‫פחות, נופשים פחות ויוצאים פחות למסעדות ובתי קפה הענף‬ ‫שרשם את שיעור ההחמרה הגבוה ביותר הוא שיווק וסיטונאות‬ ‫של חומרי גלם הענף החלש והמסוכן ביותר החודש הוא‬ ‫ענף המסעדות ובתי הקפה שדירוגו העסקי עמד על 03.7‬ ‫אחריו בדירוג נמצא ענף התיירות ובתי המלון עמוד 9‬ ‫הישראלים מבלים פחות‬ ‫במסעדות ובתי קפה‬ ‫ולמזרח הרחוק גדל גם כן. כך‬ ‫למשל, יצוא התרופות לרוסיה‬ ‫החודשים‬ ‫בתשעת‬ ‫גדל‬ ‫השנה‬ ‫של‬ ‫הראשונים‬ ‫ב-%381; יצוא התרופות‬ ‫לצ‘כיה גדל ב-%421; יצוא‬ ‫התרופות להונגריה גדל בכ-‬ ‫%14; יצוא התרופות להודו‬ ‫גדל ב-%63; יצוא התרופות‬ ‫לתאילנד גדל ב-%3; יצוא‬ ‫התרופות לסין גדל בכ-%54.‬ ‫לדברי הורביץ כל עיכוב‬ ‫ביציאה של תרופה בעלת תחליף גנרית‬ ‫)תרופה זהה( למדפים בארץ ובחו“ל פוגע‬ ‫בציבור החולים ובמשק הבריאות ובקופות‬ ‫החולים וכן גורם להפסדים ניכרים לחברות‬ ‫התרופות בארץ, אשר השקיעו רבות‬ ‫בפיתוח התרופה. עוד עולה כי התרופות‬ ‫הגנריות זולות בכ-%08 מתרופות המקור,‬ ‫כך עולה מדברי יו“ר ענף הפרמצבטיקה‬ ‫בהתאחדות התעשיינים.‬ ‫יצויין, כי התרופות הגנריות מהוות כ-‬ ‫%06 מסך התרופות הנצרכות בישראל‬ ‫מבחינה כמותית - אך רק כ- %31 מהעלות‬ ‫הכספית של ההוצאה על תרופות.‬ ‫חשוב לזכור כי תעשיית התרופות‬ ‫הישראלית מעסיקה כ-000,7 עובדים‬ ‫באופן ישיר.‬ ‫יצוא התרופות גדל ב-%85 והסתכם ב-7.3 מיליארד ד‘‬ ‫התרופות‬ ‫יצוא‬ ‫דולרים;‬ ‫לארה“ב גדל ב-%56 והגיע‬ ‫ל-8.2 מיליארד דולרים.‬ ‫עוד עולה מניתוח יצוא הענף,‬ ‫כי יצוא התרופות למקסיקו‬ ‫גדל ב-%851; יצוא התרופות‬ ‫לאיטליה גדל ב-%43; יצוא‬ ‫התרופות לקנדה גדל ב-%83;‬ ‫יצוא התרופות לצרפת גדל‬ ‫ב-%65. הורביץ מציין, כי‬ ‫יצוא התרופות למזרח אירופה‬ ‫תעשיית התרופות הישראלית הינה‬ ‫”היהלום שבכתר“. בתשעת החודשים‬ ‫הראשונים של השנה גדל יצוא התרופות‬ ‫ב-%85 לעומת התקופה המקבילה‬ ‫אשתקד והסתכם ב-7.3 מיליארד‬ ‫דולרים. כך מסר חיים הורביץ, יו“ר ענף‬ ‫הפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים‬ ‫וסמנכ“ל בכיר בטבע.‬ ‫בתוך כך גדל יצוא התרופות לאיחוד‬ ‫האירופי ב-9 החודשים הראשונים של‬ ‫השנה ב-%43 והסתכם ב-235 מיליוני‬ ‫אחוז דומה מדווח על ירידות של עד‬ ‫%03; כ-%6 מדווחים על ירידות של יותר‬ ‫מ-%03 במכירות לחו“ל.‬ ‫במקביל, נבחר יצחק בז‘רנו, יו“ר‬ ‫ומנכ“ל קבוצת תעשיות רדימיקס‬ ‫ישראל, ליו“ר חטיבת הבניה בהתאחדות‬ ‫התעשיינים. חטיבה זו פועלת במסגרת‬ ‫איגוד מוצרי בניה וצריכה בהתאחדות‬ ‫התעשיינים. בז‘רנו הינו בוגר מנהל‬ ‫עסקים וחבר דירקטוריון של האגודה‬ ‫האירופית לבטון מוכן – ‪.ERMCO‬‬ ‫כ-005,1 עובדים פוטרו מאז ספטמבר בתעשיות‬ ‫מוצרי בניה וצריכה‬ ‫של עד 02 איש, פחות מ-%1 מדווח על‬ ‫פיטורים של עד 05 איש ופחות מ-%1 על‬ ‫יותר מ-05 עובדים.‬ ‫%35 מהמפעלים בתעשיות מוצרי בניה‬ ‫וצריכה מדווחים על ירידה של עד %01‬ ‫במכירות בשוק המקומי, %92 מדווחים‬ ‫על ירידות של עד %03, בשלושת‬ ‫החודשים שקדמו לספטמבר.‬ ‫עוד עולה מהבדיקה, כי כ-%81‬ ‫מתעשיות מוצרי בניה וצריכה מדווחים‬ ‫על ירידה של עד %01 בביקושים בחו“ל;‬ ‫מאז ספטמבר השנה פוטרו כ-005,1‬ ‫עובדים בעשרות מפעלים בתעשיות‬ ‫מוצרי בניה וצריכה. כך עולה מבדיקה‬ ‫שערך איגוד תעשיות מוצרי בניה וצריכה‬ ‫בקרב מפעלים וחברות בענף.‬ ‫מדובר במפעלים בתחומי הפלסטיקה‬ ‫והגומי, נייר, קרטון ודפוס, רהיטים, חומרי‬ ‫בניין ומחצבות, קוסמטיקה, נעליים,‬ ‫טחנת קמח ועוד.‬ ‫עוד עולה מהבדיקה כי %53 בתעשיות‬ ‫מוצרי בניה וצריכה מדווחים על פיטורים‬ ‫‪www.coolair.co.il‬‬ ‫ירחון לתעשייה‬ ‫למהנדסים, טכנאים ומתקינים בנושאי אנרגיה, קירור, אוורור,‬ ‫מיזוג, חימום, מכשור, ניהול ושירות, איכות אוויר, מים וסביבה‬ ‫מו"ל: בן דוד ז. פרסום והפקות בע"מ תל חי 04 כפר סבא טלפון: 5192667-90 פקס: 5982667-90 ‪ bdpirsum@zahav.net.il‬מנוי שנתי 992 ש"ח + מע"מ גיליון 72 ינואר 9002‬ ‫מו"ל: בן דוד ז. פרסום והפקות בע"מ תל חי 04 כפר סבא טלפון: 5192667-90 פקס: 5982667-90 ‪ bdpirsum@zahav.net.il‬מנוי שנתי 992 ש"ח + מע"מ גיליון 4 ינואר 9002‬ ‫לאור הרחבת פעילות עיתוננו‬ ‫החל מספטמבר 8002 מתרחבת שוב‬ ‫תפוצת קול אייר‬ ‫אלפי מנהלים ומנהלי רכש ואחזקה נוספים בחברות‬ ‫טכנולוגיה, הייטק, אלקטרוניקה, חשמל, מכשור,‬ ‫פיקוד ובקרה, קבלני תשתיות, מנהלי תברואה‬ ‫ברשויות יקבלו את העיתון ויצטרפו לאלפי‬ ‫קוראינו הנאמנים בענפי המיזוג, קירור, מים‬ ‫ואיכות סביבה בתעשייה ולעשרות נקודות‬ ‫החלוקה בארץ‬ ‫לקבלת 3 גיליונות ללא תשלום פקסס‬ ‫פרטיך למערכת 5982667-90‬ ‫ענקית המיזוג גרי מעמיקה את‬ ‫חדירתה לישראל‬ ‫ראה עמוד 8‬ ‫היא מהגבוהות בעולם וניתן לנצל אותה‬ ‫לייצור חשמל מקומי לא מזהם. עד היום,‬ ‫היה זול ונוח לעולם לייצר חשמל מנפט‬ ‫ופחם, למרות היותם מזהמים, עד אשר‬ ‫הבינו כי יש מחיר לזיהום: התחממות‬ ‫הולכת וגוברת של כדור הארץ, איכות‬ ‫אויר נמוכה לתושבים ובמקביל - התכלות‬ ‫משאבי הנפט אל מול הצריכה ההולכת‬ ‫וגדולה‘‘. יצוין כי משרד התשתיות פרסם‬ ‫לאחרונה מכרז להקמת מתקני הדגמה‬ ‫במיזוג אוויר תרמו-סולארי במטרה להניב‬ ‫חיסכון ניכר בהוצאות על מיזוג אוויר‬ ‫ואנרגיה. לשם כך הקציב המשרד כ- 004‬ ‫אלף ש“ח לתמיכה בפרויקטי הדגמה.‬ ‫מערכת מיזוג סולארית תוקם באילת‬ ‫תייצר כ-%51 מסך הספק הקירור בבית‬ ‫הספר )כ-05 טונות קירור מתוך כ- 523‬ ‫טונות(‘‘, אמר יואל הרשקוביץ מנהל אגף‬ ‫הפרויקטים בעירייה. ’‘מדובר‬ ‫בחלק מתכנית ראש העירייה‬ ‫להפוך את אילת לעיר הירוקה‬ ‫הסולארית הראשונה בארץ‘‘.‬ ‫דורית בנט, מנהלת היחידה‬ ‫האזורית לאיכות הסביבה:‬ ‫’‘אזור אילת-אילות צורכים‬ ‫כ-061 מגוואט חשמל בשעת‬ ‫השיא. החשמל מגיע לאזור ממרחק של‬ ‫כ- 003 ק‘‘מ מתחנת הכוח הפחמית‬ ‫באשקלון, בעוד שבאזור קרינת השמש‬ ‫אילת היא העיר הראשונה בארץ‬ ‫שתפעיל פיילוט של מערכת מיזוג אוויר‬ ‫הפועלת באמצעות אנרגיה סולארית וזאת‬ ‫כחלק מהתייעלות אנרגטית‬ ‫שמובילה העירייה באמצעות‬ ‫היחידה האזורית לאיכות‬ ‫הסביבה. המערכת תתחיל‬ ‫לפעול בספטמבר 9002 בבית‬ ‫ספר גולדווטר, בעלות של‬ ‫008 אלף שקל, מתוכם תינתן‬ ‫תמיכה של 002 אלף שקל‬ ‫של משרד התשתיות. היא תייצר כ-%51‬ ‫מסך הספק הקירור בבית הספר )05‬ ‫טונות קירור מתוך 523 טונות(. ’‘המערכת‬ ‫ניצול מצב משברי‬ ‫למינוף העסק‬ ‫ראה עמוד 01‬ ‫”מלחמות המחירים בין הרשתות - יביאו לקריסת רשתות“‬ ‫לוי, בעל רשת המזון ’שיווק השקמה‘,‬ ‫הידועה במבצעי ה“לוס לידר“ שלה‬ ‫)פעולה שיווקית בה עסק מציע מוצר‬ ‫מסויים במחירי הפסד על-מנת לעודד‬ ‫קונים להגיע אליו(, כי הוא מוריד את‬ ‫מחיר סופגניית המיני לחצי שקל, כחלק‬ ‫מהמלחמה על כיסו של הצרכן. לסין קורא‬ ‫לרשתות השיווק לנהוג באחריות ולהפסיק‬ ‫לאלתר את המלחמות הבלתי סבירות בינן‬ ‫לבין עצמן, המזיקות לכולם.‬ ‫לקלאבמרקט לפני כשלוש שנים וחצי.‬ ‫לאחרונה השיקה הריבוע הכחול את‬ ‫הרשת המוזלת מגה בול. הרשת מתכוונת‬ ‫לספק מחירים בהנחה על כ-03 פריטים‬ ‫קבועים, כאשר רכישה של 51 פריטים‬ ‫ומעלה מהסל הנ“ל תזכה את הקונה‬ ‫בהנחה נוספת של כ-%51. בתגובה,‬ ‫חברת קו-אופ ישראל הכריזה על הוזלת‬ ‫מחירי הבשר והירקות בסניפיה ב-%05.‬ ‫בנוסף, לקראת חג החנוכה פירסם רמי‬ ‫מלחמות המחירים המתנהלות בימים‬ ‫האחרונים בין רשתות השיווק, גורמות‬ ‫לדאגה רבה בקרב תעשייני המזון. בישיבת‬ ‫של איגוד תעשיות המזון בהתאחדות‬ ‫לאחרונה‬ ‫שהתכנסה‬ ‫התעשיינים,‬ ‫בראשותו של גדי לסין, יו“ר האיגוד הטרי‬ ‫ומנכ“ל שטראוס ישראל שהחליף את‬ ‫רוני קוברובסקי - הזהירו יצרני המזון כי‬ ‫המלחמות הללו יביאו לקריסת רשתות,‬ ‫ספקים וקמעונאים בדיוק כפי שארע‬ ‫שערורית החלב הסיני‬ ‫ראה עמוד 22‬ ‫רשמים מכנס הקמעונאות‬ ‫בעידן החדש‬ ‫ראה עמוד 32‬ ‫שוק המזון במגזר הערבי נשלט בידי ידיים פרטיות‬ ‫שופרסל, רבוע כחול וכדומה.‬ ‫לשם השוואה, שופרסל ורבוע כחול‬ ‫מחזיקות לפי נילסן בנתח שוק כספי של‬ ‫קרוב ל-%06 מהשוק הכללי. יתר רשתות‬ ‫המזון מחזיקות בנתח שוק נוסף של קרוב‬ ‫ל-%82 ואילו המינימרקטים הפרטיים‬ ‫מחזיקים בנתח שוק של כ-%11 בלבד.‬ ‫שופרסל ורבוע כחול פעלו בעבר במגזר‬ ‫הערבי עם חנויות דגל ונחלו כישלון. רק‬ ‫לאחרונה חנכה רבוע כחול סניף של מגה‬ ‫בעיר סכנין ואילו שופרסל הקימה חנות‬ ‫ברהט.‬ ‫הרחב והרצון לכבוש נתחי שוק, מרבית‬ ‫הרשתות הקמעונאיות כמעט ולא נוכחות‬ ‫בשוק החשוב. עובדה זו מאפשרת‬ ‫לדומיננטיות של ידיים פרטיות שאין אח‬ ‫ורע בישראל.‬ ‫סקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עבור‬ ‫”גלובס“ מצא, כי %76 מהאוכלוסייה‬ ‫הקניות‬ ‫את‬ ‫עורכים‬ ‫הערבית‬ ‫בסופרמרקטים פרטיים או במכולות‬ ‫שבאזור המגורים.‬ ‫רק %2.13 מהאוכלוסייה הערבית‬ ‫עורכים קניות ברשתות ארציות כמו‬ ‫ההיקף הכספי של שוק המזון במגזר‬ ‫הערבי על-פי עבודה שערך משרד‬ ‫צ‘מנסקי בן-שחר, עומד על 6-5 מיליארד‬ ‫שקל בשנה, פי שניים מגודל שוק המגזר‬ ‫החרדי העומד על 8.2 מיליארד שקל‬ ‫בלבד.‬ ‫האוכלוסייה עצמה משתייכת ברובה‬ ‫לעשירונים 3-2, והיקף הצריכה שלה‬ ‫בעלייה מתמדת. לפי צ‘מנסקי בן-שחר,‬ ‫רכיב ההוצאה על מזון במגזר הערבי‬ ‫עומד על %62 מכלל ההוצאות, לעומת‬ ‫%61 במגזר היהודי. למרות הפוטנציאל‬ ‫%55 מהישראלים עברו לנורות חסכוניות‬ ‫והאנרגיה שלה מתורגמת יותר לחום‬ ‫מאשר לאור. בני כהן, מנהל המחלקה‬ ‫לייעול הצריכה בחברת החשמל, ערך‬ ‫חישוב המדגים את החיסכון: נורת ליבון‬ ‫רגילה של 001 וואט הפועלת בממוצע‬ ‫חמש שעות ביום, צורכת חצי קילוואט‬ ‫חשמל ביום. כלומר, מדובר ב-51 קילוואט‬ ‫בחודש, או ב-03 קילוואט לחשבון חשמל‬ ‫דו-חודשי. וכמה זה עולה? 51 שקל‬ ‫לחודשיים לנורה אחת.‬ ‫נתוני חברת החשמל, החיסכון בצריכת‬ ‫חשמל משימוש בנורות‬ ‫חסכוניות הוא כ-%08‬ ‫מצריכת החשמל לתאורה.‬ ‫הפלורסנטית‬ ‫הנורה‬ ‫החסכונית צורכת פחות‬ ‫אנרגיה, ובעבור הספק‬ ‫חשמלי קטן יותר מקבלים‬ ‫כמות אור גדולה יותר. זאת‬ ‫לעומת נורת הליבון, שהיא פחות חסכונית‬ ‫לחסוך בהוצאות הטלפון הביתי, ואילו‬ ‫%11 מוכנים לעבור בעתיד‬ ‫לתאורה חסכונית. למי שעומד‬ ‫מאחורי הקמפיינים לחיסכון‬ ‫במים כדאי אולי לשקול‬ ‫שינוי באופן הפרסום, משום‬ ‫שהצרכנים אולי מוכנים‬ ‫לחסוך במים למען הסביבה,‬ ‫אבל רק %5 יצמצמו את‬ ‫השימוש במים כדי לצמצם הוצאות. לפי‬ ‫הצרכן הישראלי עובר לנורות חסכון.‬ ‫על-פי סקר מכון גיאוקרטוגרפיה %55‬ ‫מהציבור כבר עברו בצורה מוחלטת או‬ ‫חלקית לנורות חסכוניות. הסקר, שבוצע‬ ‫בעבור חברת סמיקום לקסיס המשווקת‬ ‫נורות חסכוניות, בדק באיזה תחומים‬ ‫בוחר הצרכן הישראלי להדק את החגורה.‬ ‫מהסקר עולה כי השיעור הגבוה ביותר‬ ‫של ישראלים )%52( מוכן לחסוך בחשמל‬ ‫על ידי כיבוי המכשירים, %31 מתכוונים‬ ‫כל הזכויות לחומרים המתפרסמים שמורות לבן דוד ז. פרסום והפקות בע"מ‬ next page